מאזניים - נסיגה

לפני למעלה משנה, החיים הפסיקו להיות הגיוניים. כל רגע של שגרה, שמחה רגעית או אפילו הליכה ברחוב היה מלווה בתמונות בלתי אפשריות שהפכו למציאות חיינו. חיוכים של חטופים על גבי פוסטרים מודבקים על הקירות. הלוויות של חיילים. אינספור אסונות ופיגועים במרחב הציבורי. פגיעה בגוף ובנפש. תמונות וסרטונים קשים של עזה העיר המרוטשת, על פליטיה ומחבליה. המוות, הכאב, השחיתות, נוכחים בכל מקום. ובתוכם, כגבעול ירוק שמבצבץ מאבן, נבלעת אך זוקפת ראש – הספרות. ומהי הספרות, בעצם? אוסף של מילים ומחשבות. אך לא רק. אולי לא בכלל. אולי לספרות הכוח והיכולת לברוא עולם חלופי, ובהיר יותר, שיהווה לנו עיר מקלט עם דלת מוגפת לנשום מאחוריה. ואולי לספרות העוצמה והיכולת לברוא את המציאות מחדש, באמצעות שחזור, בדיה, מהלך מקורי או חשיבה ביקורתית.גיליון  המונח לפניכם כולל טקסטים שהדיו שבהם עדיין חי ורועד. סיפורים, שירים, מסות, רעיונות ורשימות שנכתבו כל כולם בעת האחרונה, המסועפת מכל בחינה. גם הים נסוג, כתבה בשירה הנושא שם זה יונה וולך. ואולי כעת מתחיל עידן חדש של נסיגות. נסיגות מכל מה שהוא דם, אכזריות, שנאה ועצב. איסוף מחדש של פיסות האנושי, כצדפים על החוף.תודה עמוקה לכותבים ולכותבות שהשתתפו בגיליון זה, ולצוות מאזנים ולאגודת הסופרים על עזרתם בפרסום כתב העת.שלכםשרי שביטעורכת מאזניִם