מאזניים - ולפעמים הבית הוא רוצח

הטענה שהאישי הוא הפוליטי, שכמו התיישנה והתרוקנה מתוכן בעשורים האחרונים חזרה ללבוש ממשות חדשה, גלויה ומיידית מאוד, בישראל של קיץ 2023. אם יושגו מטרותיהם של מובילי ההפיכה המשטרית, הדבר עומד להשפיע במישרין על החיים הפרטיים של כל אחד מאיתנו; החלטות כמו למי מותר להפוך להורה ומי זכאי לגדל את ילדיו, שלא לדבר על ההחלטה את מי מותר לאהוב, ממי מותר להיפרד ובאילו תנאים – עלולות להיות מופקעות מידיהם של רבים, והשבר של הבית הלאומי עשוי להפוך עבורם להדהוד כאוב במיוחד של שבר הבית הפרטי. אפילו השיח הביקורתי על ההפיכה המשטרית נדמה לפעמים כלקוח מתחום הפסיכולוגיה של הדינמיקה המשפחתית והזוגית, החל במושגים כמו ניכור, ניתוק, יחסים רעילים וגזלייטינג ועד טראומה ופוסט טראומה. בתוך הדרמה הלאומית-משפחתית – שאת תוצאותיה אפשר לראות ברחובות המחאה מדי שבוע – עם אזרחים, כולל ילדים, שנפגעים ונחבלים, זכויות אדם שמופרות, ומנגנוני ההגנה על המוחלשים שסמכותם הולכת וניטלת מהם, לא מפתיע לגלות גל של כתיבה ספרותית שעוסקת בחורבן הבית. המשוררים והסופרים המשתתפים בגיליון אוגוסט מעיזים לגעת בכאב הכי שמור, זה שמסיבים לנו הקרובים לנו ומי שאמונים על שלומנו ורווחתנו; הם כותבים על גירושים, על נטישה והזנחה, על משפחות חדשות וחדשות-ישנות, על שחזור דפוסי עבר וגם – כן, כן – על רגעים של אהבה וגאולה, חמלה וחסד. לצידם, כרגיל במאזנים, מיטב השירה, הפרוזה, המסה והתרגום, יוצרים ותיקים ומוכרים לצד קולות חדשים. כותרת הגיליון, , שאולה מתוך הרומן של , שגם משתתף בגיליון. עוד משתתפים: