מאזניים - על החברות

”החברּות לא ניחנה בדרמטיות הרגשית של הקנאה, בהמתנה החרֵדה של התשוקה, באכזבה הצורבת של הכמיהה, אבל יש בה עומק, הבנה וחופש״ – כך כתבהבמסה שהקדישה לחברות בשנת 2016 ושהתפרסמה – כמה אירוני, דווקא לכבוד ולנטיינז דיי – חגם האולטימטיבי של הלא־חברים, הלוא הם המאוהבים. בזמנים הסוערים, האפלים ומעוררי החרדה האלה, זמנים שכל כולם, כך נראה, התמסרות מתמשכת לדחפים הראשוניים ביותר של המין האנושי; אלימות ומלחמה ומין ולפעמים כולם יחד – של מבקש לעסוק במערכת היחסים מן הסדר הגבוה, המעודן יותר - החברות. בגיליון מופיעות יצירות שעוסקות בידידויות אישיות, מקצועיות, קצרות מועד או ממושכות, כאלה שמלוות את החיים, ולפעמים גם את המוות, עוזרות לאחות פצעים מכל הסוגים, ולפעמים גם מניעות את חיי הספרות; יוצרות בריתות וחבורות ספרותיות וגם מובילות ליריבויות ולקנאה ולתחרויות. בגיליון: פואמה של שהיא גם הספד על חברה אהובה, מסה של על לוינס ועל חברות ומשחקי ילדות, שירים חדשים על חברות ואכזבותיה, מאת , , ו, קטעי פרוזה חדשים, על חברויות מקצועיות ופואטיות שכתבו האמן והסופר וחוקר הספרות, סיפור של על חברות מהצבא וסיפורים חדשים על חברות מאת , , ו. וחוץ מזה, כתמיד ב – מיטב המסות, השירה והפרוזה; רשימה של על ספרה המונומנטלי של ”הילד של לגיון הזרים״, שירים חדשים של על המלחמה באוקראינה ועל המלחמה בכלל, שירים שטרם ראו אור של , , , , , ו, סיפור חדש של וסיפורים שטרם ראו אור מאת ו.