מאזניים - אוכל

– כך כותבת המשוררת איה סומך בשיר "למדו אותנו לשלוט ברעב" המופיע בגיליון וחושפת את המתח שבתוכו נעות היצירות המשתתפות בו, ואולי את המתח שבתוכו כולנו חיים בחודשים האחרונים; בין חֶסר לעודפות בלתי נסבלת, בין אסקפיזם לחרדה משתקת, בין רעב לבחילה. גיליון  של מחזיר את סופרי ומשוררי העת הזו אל הצורך הבסיסי ביותר של האדם, וגם אל האופנים, הקשים והאפלים לפעמים, שבהם ניתן לעוות אותו עד לבלי הכר. חלק מהיצירות המופיעות בו עוסקות בתאוות האכילה, בשמחותיה ובנחמותיה, בקשר שלה לאהבה, למיניות ולדאגה לזולת. אחרות עוסקות בשיבושיה ובמופרעויותיה, ברגעים שבהם מניעת אוכל – מהאחר ומהעצמי – הופכת, בהתאם לרוח התקופה, לכלי נשק אכזרי שבעזרתו ניתן להכניע את הגוף וגם את הרוח. וחוץ מזה, כמו תמיד ב, מיטב הפרוזה – הבדיונית והמסאית - וגם מיטב השירה והתרגום פרי עטם של סופרים ומשוררים מוכרים ועטורי פרסים לצד כותבים חדשים שזהו להם פרסום ראשון. כמו בכל גיליונות מאזניִם שהתפרסמו מאז ה-7 באוקטובר, גם בגיליון הזה מופיעות יצירות שעוסקות במלחמה ובמוראותיה, לצד יצירות שמבקשות להתרחק אל מחוזות אחרים. בכל זמן, ובזמן הזה במיוחד, הספרות עצמה הופכת, כך אני מאמינה, לסוג של אוכל נחמה – משכך חרדות, ממלא את הגוף ואת הנפש – ותודה לכל משתתפי הגיליון על כך שסיפקו אותו, בשפע ובנדיבות: לנעה ידלין, לשהם סמיט, לנעם פרתום, לסיגל נאור, לדניאלה סער, לאיה סומך, לאיבון קוזלובסקי גולן, לדקלה סיון חיון, לחגית גרוסמן, לאוהד אוחיון, למריה גריסרו, ליפה סביון, לנעם טל, למאיר פינקרט, לצביקה ניר, לתמר מור סלע, להללי עינהר, ליובל פז, ליונתן שטיין, למריה גריסרו, לאלכס אוורבך, לדיתי רונן, לרינת חיימוביץ', לשלומית ברסלר ולזיו משה ברנע. תודה מיוחדת גם לאומן ציבי גבע, שהשתתף ככותב בגיליון מאזניִם "על החברות" ושתרם לשער הגיליון הנוכחי את עבודתו "בלאטה". מאחלת לכל קוראינו קריאה נעימה וימים שקטים, אמן., עורכת