יהודי איטליה

איזה יחס נקטה איטליה כלפי היהודים במשך מלחמת העולם השנייה? היסטוריונים הוכיחו מעבר לכל ספק שאיטלקים רבים השתתפו בשואה, אולם למרות זאת נודעה איטליה בתור חברת "ציר" שלמעשה אף עזרה ליהודים. חושפת כאן כיצד דגלו יהודים איטלקים במובהק בדעה שאיטליה הפשיסטית הייתה טובה אליהם, אפילו שהיו קורבנות ונרדפו במדינה זו. היא מראה כיצד התנסויותיהם של היהודים בעשרות השנים שלפני מלחמת העולם השנייה – שנים שבהן נעשו לפטריוטים איטלקים נלהבים, מתוך שימורה של התרבות היהודית המאפיינת אותם – גרמו להם לתמוך אחרי כן במעשייה זו על ניקיון כפיה של איטליה במהלך המלחמה, בחסות מסע התעמולה הפשיסטי הגזעני.יהודי איטליה חוו כמעט מאה שנים של תמורות דרמטיות: מהאמנציפציה ב־1848 ועד לחוקי הגזע של 1938, במוצאם מפלט בעת המלחמה באמריקה ובפלשתינה, וכשנוצר הצורך לקומם את ניצולי השואה לאחר מכן. ההיסטוריה התרבותית והחברתית הזאת נובעת משפע של מקורות שלא נחקרו קודם לכן, לרבות ראיונות פנים אל פנים וספרי זיכרונות שטרם יצאו לאור."זהו מחקר חשוב שמטרתו לנתח את הרגע הבולט ביותר בהיסטוריה של יהודי איטליה במקביל לנקודות המפנה המאיימות של המשטר הפשיסטי: החוקים הגזעניים, המלחמה, הגירוש וההשמדה בתקופת רפובליקת סאלו." - , פרופסור חבר להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, מנהלת המרכז הבינלאומי לחקר האנטישמיות ע"ש וידאל ששון, האוניברסיטה העברית בירושלים"שירה קליין היא חוקרת וסופרת מוכשרת ומנוסה, רגישה וביקורתית, כותבת בסגנון פשוט וקולח, ובדרך אגב מביאה גם הרבה עניינים מעוררים סקרנות מאתגרת נוספת (ובכלל זה צילומים נדירים)." - , פרופסור אמריטוס של היסטוריה יהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים"קליין מציעה לנו שחזור עשיר ומפורט של ההיסטוריה המודרנית של יהודי איטליה ותמונה היסטורית שימושית של טבעו הרשע, אם כי המוזנח לעתים קרובות, של הפשיזם האיטלקי ומדיניותו האנטישמית בתקופה 1938-1945. זו גם אזהרה מפני האפשרות המתמדת של תחיית הפשיזם, הגזענות, והאנטישמיות, באיטליה ומחוצה לה. התיאור של קליין על סיפורי מקלט יהודים מאיטליה לפלשתינה וארצות הברית רלוונטי במיוחד." - , פרופסור חבר להיסטוריה באוניברסיטת קאפוסקרי, ונציה, מרצה בכירה להיסטוריה באוניברסיטת צ'אפמן, זכתה במענקים מטעם "קרן הזיכרון לתרבות יהודית", "קרן יד הנדיב " ו"קרן השואה של אוניברסיטת דרום קליפורניה". במהדורתו האנגלית, ספר זה זכה במעמד הגמר של הפרס הלאומי לספרים יהודיים, National Jewish Book Award.