אי-לידה

הוא סיפור חייה ושמה של תינוקת שנולדה בגטו קובנה. הוריה נתנו לה שם זה בשפה העברית כהתרסה על האיסור ללדת ילדים, שגזרו הנאצים. בהיותה בת שלושה חודשים נמסרה בחשאי למשפחה ליטאית. עם חיסול הגטו נספו הוריה והיא נותרה יתומה. מכאן ואילך נשאו אותה תהפוכות הגורל על פני ארצות ויבשות, זהותה האמתית הוסתרה ממנה. שמה הוחלף מספר פעמים. גם שנדמה היה שהגיעה לחוף מבטחים סערות חייה לא הניחו לה והפכוה לגיבורה טרגית.  הספר עוסק בקשר ההדוק שבין אירועים היסטוריים מרכזיים של העם היהודי במחצית השנייה של המאה ה-20 לבין מהלך חייו של הפרט. הספר נכתב בעקבות תחקיר רחב שערכה הכותבת בארץ, בליטא ובארצות הברית. לידיה הגיעו מסמכים ותמונות מהעבר הרחוק. בכתיבתה הסתמכה על ביבליוגרפיה רחבה. מסמכים, תמונות, עדויות ומכתבים אותנטיים. מציאתם של התעודות, המכתבים והמסמכים משולב בעלילת הספר ומשתף את הקורא בחוויית הגילוי. מרבית הדמויות המופיעות בספר נקראות בשמן האמתי. מרבית האירועים התרחשו במציאות.  בעלת תארים אקדמיים בספרות ובהיסטוריה. כיהנה כמנהלת היחידה לעובדי הוראה באוניברסיטה הפתוחה. בעשור האחרון היא מנחה קבוצות כתיבה במסגרת האוניברסיטה ומלווה כעורכת ספרותית כותבי סיפורי חיים, ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות."ביד אומן ומתוך תחושת שליחות עמוקה מספרת ברומן ביוגרפי יוצא דופן את סיפור חייה המרתק, הלא־ייאמן והסוער, של תינוקת שנולדה בגטו קובנה שבליטא במלחמת העולם השנייה, והחיים גלגלוהָ למצבים ולמקומות שמעטים היו עומדים בטלטלותיהם [...] ציפי יעקב לא נזקקה לתחבולות ספרותיות ולהתרוצצות בין זמנים כדי לספר את קורותיה של גיבורתה. [...] בכישרון ספרותי היא הצליחה לתאר את עולמה הפנימי של אילידה, לחדור לסגור ליבה של התינוקת, שנהפכת במהלך הרומן לנערה ולאישה. עולמה הפנימי של הדמות נפתח כמניפה, והוא נדיר באמינותו. כבר מזמן לא התרגשתי עד דמעות מרומן כפי שהתרגשתי מקריאתו של הספר. בתמונת המצרף האין־סופית שאנו מרכיבים כדי לקבל תמונה כלשהי על מה שאירע בשואה, הספר אי־לידה, הוא תרומה נכבדה, נתח חיים שלא יישכח." - פרופ’ , מרצה לספרות, סופרת וחוקרת ביוגרפיות"הספר הוא סוג של תעודה, המצטרפת לאלפי יצירות של אחרי השואה. יש בה “דגימה” של עשרות סיטואציות קטלניות מתקופת האופל ההיא. קשה לסכם מסמך כזה, מכיוון שכל עמוד, לעיתים כל משפט, מחזיק בתוכו תיאור עובדות ורגשות מעוררי חלחלה [...] מרתק, מזעזע, מחריד, מכאיב ומשאיר אצל הקורא שריטה בלב." - פרופ’ , לשעבר יו”ר הכנסת ונשיא המועצה העולמית של “יד ושם”, פרופ’ למדעי המדינה, שגריר ישראל בפולין בשנים 2004-2001.