מי באש ומי במים : מיומנו של שריד השואה

''כשהחורף היה כבר בעיצומו, עליתי יחד עם חברי על משאיות צבאיות נהוגות בידי חיילי 'הבריגדה היהודית'...לפנות ערב נעצרו המכוניות ליד הגבול...והתחלנו לצעוד בשבילים בהרי האלפים...ההליכה היתה קשה מאוד, בשלג ובקור אימים, והיא נמשכה שעות רבות בלילה, כדי לא להתגלות לשומרי הגבול משני צדיו. צעדתי בשורה עורפית כשמאחורי אישה צעירה עם תינוק בידיה. ברגע מסוים התחילה האישה להתלונן שהיא נחלשת ושלא תוכל להמשיך. ניגשתי אליה, לקחתי את תינוקה בזרועותי ונשאתיו עד שעברנו את הגבול והגענו לצד האיטלקי. כמוני עשו גם אחרים, כדי להקל על האמהות". כך מתואר אחד משלבי מסעותיו של מחבר הספר, , בדרכים ה"בלתי-לגאליות" של אירופה שלאחר מלחמת העולם השנייה לעבר ארץ ישראל המנדטורית. , הכתוב בצורת יומן, פורש את סיפורו של צעיר יהודי יוצא דופן, ניצול אושוויץ, מאז בריחתו מצעדת המוות, הצטרפותו לשורות הצבא האדום, ניסיונו לעלות ארצה כמעפיל, גירושו למחנות ההסגר הבריטיים בקפריסין, ועד לעלייתו ארצה עם קום המדינה. בקורותיו האישיים של המחבר, המסופרים בשפה אותנטית והולמים את הלך הרוח של התקופה הדרמטית ההיא, משתקפים גם האירועים ההיסטוריים שהסעירו את אירופה באותם ימים.