האודיסאה של ד״ר זליגמן

הסיפור הזה הוא מסמך יוצא־דופן ומיוחד: תיאור אובייקטיבי ובה בעת דרמטי של הבריחה הנוראה מהיטלר והניסיון הנואש להגיע לארץ־ישראל.נמנה עם היהודים הגרמנים הרבים, שאחרי 1933 חשב וקיווה בתחילה שהסיוט של שלטון היטלר יחלוף במהרה, שמסורת תרבותית והומניסטית עשירה כל־כך עומדת, דווקא בגרמניה, אל מול הברבריות הנציונל־סוציאליסטית. כאשר הכיר בטעותו, היה זה כמעט מאוחר מדי כדי לעזוב את גרמניה. תחת שם־העט ד"ר זליגמן הוא מתאר את סיפורה של בריחה מגרמניה הנאצית, סופה של מציאות בורגנית גרמנית משכילה.ב- 1939 עוזב הזוג הלר את מינכן על־מנת להצטרף בווינה לטרנספורט שיעדו להגיע לארץ־ישראל באוניות־דנובה רעועות, דרך איסטנבול וכרתים. כמעט שנה יושבים המהגרים תקועים בברטיסלאבה. שוב ושוב המתנה להמשך המסע, המתנה שהיא הסיוט של המסע הזה.היהודים ממינכן ומפראג, מדאנציג ומווינה, בחרו בנתיב הבריחה הזה לטוב ולרע. הם היו חשופים ל"קונסולים משוחדים, פקידי ממשלה מושחתים ועסקנים חשוכים". האוניות, עמוסות הרבה מעל תכולתן, מחסור במזון ואחר־כך גם מחסור בפחם. קשה לתאר את התלאות שאותם חוו מאות הפליטים באודיסאה הזאת.כמו היסטוריון, ד"ר זליגמן רשם הערות וכך שמר את חוויותיו ומחשבותיו, את פחדיו ואת תקוותיו. בשיחות ובהרהורים אין־קץ הוא מנסה לגלות את עומקן של הסיבות לכך שהיהודים נתקלים בדחייה בכל מקום שאליו הם מגיעים.