עבותים פרומים

לִנְכָדַי אֲנִי סָבְתָא צִיפִּי.סָבְתָא שֶׁלִּי פֵיגֶענִבֶּטֶת אֵלַי מִתְּמוּנָה.לְגִיטְל סָבָתִי אֵין פָּנִים., ספרה של ציפי קרליץ, מביא את סיפורה של אימה, חנה קרופ לבית שיינביין, ילידת העיירה וורקוביץ' בווהלין, אוקראינה, שגדלה בבית יהודי חם ומגונן, חוותה את אימי המלחמה ובעל כורחה הפכה לגיבורה.בשנת 1941 נכנסו הגרמנים לוורקוביץ', והחיים הפכו לגיהינום. חנה ובחיר ליבה מרדכי קרופ הצליחו לחמוק מהגטו. במשך שמונה-עשר חודשים הם לחמו על חייהם באומץ ובתושייה. כך שרדו, אבל המאורעות הקשים שעברו והאובדן הנורא של בני משפחה וחברים הותירו את נפשם פגועה לכל ימי חייהם. הספר מתבסס על זיכרונותיה של האם, והוא מוצף חוויות ורגשות של המחברת, דור שני לשואה. אל העדויות בכתב ובעל פה, המכתבים וסיפורי התלאות והייסורים מצטרפים שיריה של ציפי. ציפי קרליץ נולדה בשנת 1946 במחנה עקורים בדרום איטליה. בדצמבר 1948 עלתה עם הוריה למדינת ישראל הצעירה. היא אם וסבתא, בוגרת אוניברסיטת בר-אילן בלימודי חינוך וספרנות ובעלת תואר שני בלימודי מידע וספרנות. שלושים ושמונה שנים עבדה במשרד החינוך בתפקידי הוראה ופיקוח. היום עוסקת בהנצחת הקהילות שנכחדו בווהלין.