קוטן־בוטן

אַל תִּדְאַג, קֹטֶן בֹּטֶן נֶחְמָד,אַל תִּפְחַד. אֲנִי כָּאן אִתְּךָכָּל הַזְּמַן. מַבְטִיחָה!אֶפְרָת הַקְּטַנָּה מוֹצֵאת בַּגִּנָּה גּוֹזָל שֶׁנָּפַל מֵהַקֵּן וּמַחְלִיטָה לְגַדֵּל אוֹתוֹ, לַמְרוֹת שֶׁכֻּלָּם חוֹזְרִים וְאוֹמְרִים: הוּא מִדַּי שַׁבְרִירִי, זֶה לֹא אֶפְשָׁרִי, טוֹב שֶׁאַתְּ לֹא מְגַדֶּלֶת דֹּב נְמָלִים... אוֹ עֵדֶר פִּילִים...בְּסַבְלָנוּת רַבָּה וּבְאַהֲבָה אֶפְרָת מַאֲכִילָה וּמַשְׁקָה אֶת הַגּוֹזָל, מְחַכָּה שֶׁיִּגְדַּל.הַבֻּבָּנָאִית, בַּעֲלַת תֵּאַטְרוֹן הַבֻּבּוֹת הַנּוֹדֵד "טוּלִיק", חוֹרֶזֶת בְּכִשָּׁרוֹן יוֹצֵא דֹּפֶן סִפּוּר יְלָדִים פִּיּוּטִי וּמְלֵא חֶמְלָה. וֶרֶד הִיא אִמָּא לְשִׁבְעָה יְלָדִים וְגָרָה בְּמָנוֹף.הַמְּאַיֶּרֶת הֶעֱנִיקָה לַסִּפּוּר אִיּוּרִים מְרַגְּשִׁים וּמְלֵאֵי רֹךְ.