בנצי והפרפר

בֶּנְצִי יוֹצֵא לְטַיֵּל כְּשֶׁלְּפֶתַע הוּא שׁוֹמֵעַ קְרִיאָה לְעֶזְרָה. פַּרְפַּר אֶחָד נִלְכַּד מֵאֲחוֹרֵי גֶּזַע עֵץ שֶׁנָּפַל, וּבֶנְצִי מְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ בְּקַלּוּת רַבָּה. הַפַּרְפַּר מַבְטִיחַ לְהַחְזִיר לְבֶנְצִי טוֹבָה, אַךְ בֶּנְצִי לֹא מַעֲלֶה בְּדַעְתּוֹ כֵּיצַד יָכוֹל פַּרְפַּר קָטָן לַעֲזֹר לְפִיל גָּדוֹל. וְאָז נִקְלָע בֶּנְצִי עַצְמוֹ לְצָרָה וְזָקוּק לְעֶזְרָה. הַאִם יָבוֹא הַפַּרְפַּר הַקָּטָן לְעֶזְרָתוֹ?