הצפרדע שפחדה לקפוץ למים

זֶהוּ סִפּוּר עַל צְפַרְדֵּעַ שֶׁאוֹהֶבֶת לְנַתֵּר וּלְשַׂחֵק, אַךְ יֶשְׁנוֹ דָּבָר אֶחָד שֶׁהִיא לֹא מוּכָנָה לַעֲשׂוֹת – לִקְפֹּץ לַמַּיִם! הַבִּיצָה מֻקֶּפֶת בְּחַבְרוֹתֶיהָ הַחַיּוֹת שֶׁטּוֹבְלוֹת בַּמַּיִם בַּהֲנָאָה, אֲבָל הַצְּפַרְדֵּעַ מְלֵאָה בִּפְחָדִים וְחוֹשֶׁשֶׁת לְנַסּוֹת לְהִצְטָרֵף אֲלֵיהֶן.יוֹם אֶחָד, הַחַיּוֹת סְבִיב הַבִּצָּה נִתְקָלוֹת בִּבְעָיָה. הַצְּפַרְדֵּעַ בּוֹחֶנֶת מֵחָדָשׁ אֶת כּוֹחוֹתֶיהָ הַפְּנִימִיִּים וְלוֹמֶדֶת עַל הַתְמָדָה, תְּעוּזָה וְעַל הִתְגַּבְּרוּת עַל פְּחָדִים. זֶהוּ סִפּוּר מָלֵא הוּמוֹר, קַלִּיל וּמְעוֹרֵר הַשְׁרָאָה עַל אֹמֶץ לֵב, חֲבֵרוּת וְעַל הָעָצְמָה הַטְּמוּנָה בְּתוֹכֵנוּ.