סיפורי הבניין הקטן

בַּנַּדְנֵדָה יֵשׁ מָקוֹם לִשְׁנַיִם. בַּקָּרוּסֵלָה — לִשְׁלוֹשָׁה! הִנֵּה בָּא עוֹד יֶלֶד לַגִּנָּה — בְּמָה נְשַׂחֵק עַכְשָׁו? בְּסִפּוּרֵי הַבִּנְיָן הַקָּטָן נַכִּיר אֶת גִּילִי וְסוֹפִי וְחַבְרֵיהֶם, שֶׁגָּרִים בְּאוֹתוֹ שִׁכּוּן. לִפְעָמִים הֵם מִתְרוֹצְצִים בַּגִּנָּה, לִפְעָמִים מִתְחַפְּשִׂים אוֹ מַמְצִיאִים שִׁירִים, אֲבָל תָּמִיד הֵם מוֹצְאִים דֶּרֶךְ מְקוֹרִית לְשַׂחֵק בְּיַחַד.  בְּגַן הַמִּשְׂחָקִים הוּא הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן בְּסִדְרָה לְפָעוֹטוֹת מֵאֵת הַסּוֹפֶרֶת דְּבוֹרָה בּוּשֵׁרִי  ("שְׁלוּלִית בְּיַעַר יְרוּשָׁלַיִם", "כְּשֶׁחַיִּים בָּא לְבַקֵּר״ וְעוֹד) וְהַמְּאַיֶּרֶת נוֹעָה קֶלְנֶר ("יוֹם אָרֹךְ מְאוֹד").