סנוורים

קִרבה ומרחק: השניוּת המתבטאת בצמד הניגודים הזה היא המתח שסביבו בנויה שירתה הקשובה והחכמה של דליה ארדון. בין שהיא כותבת ממרחק גיאוגרפי ומתוך געגוע מפוכח על ילדותה ועלומיה בירושלים, ובין שהיא נותנת מילים לתחושות ולמאורעות שבהוֹוה חייה, שירתה של ארדון כוללת כמעט תמיד את שני הקטבים הניגודיים הללו, ומהדקת אותם זה אל זה במילים מדויקות.בין שני צידי המשקפת המגדילה-מקטינה, משקפת שעדשותיה הן צלילים ודימויים, מְבָרֵאת לעצמה ארדון מרחב שירי מלא יופי מוזיקלי ותמונתי, שבו אפשר "לָדוּג פַּרְפַּר / כָּחֹל / מִשָּׁמַיִם" ולהקשיב "לִזְהַב / צְלִילֵי עָלִים", ובו ניתן לחזור בכל עת אל הילדוּת כדי לשוב ולקרוא בקול ילדותי וניחר "לַזֶּפֶת לַזֶּפֶת בּוֹאִי". בכוח הסינסתזיה והדמיון מצליחים מיטב שירי "סנוורים" להמיש את האובייקטים הדוממים ממקומם המקובע והבוגר ולשוב ולהפוך את פירורי האבק לקרני שמש מרצדות - וזה בדיוק תפקידה של שירה טובה.די אם נאזין בקשב לצלילי הסנוורים הללו, כדי לגלות עולם שלם של הרמוניה ושל דיס-הרמוניה, שבו נענית המשוררת "לִקְלָרִינֶט קוֹלֹו" המהדהד של השיר. היא רוקמת את מִצלוליה "בַּעֲבִי חֹרֶשׁ / בְּהִבְהוּב / שֶׁל גַּחְלִילִית" ו"בְּחוֹל הַחוֹף - בְּהֶרֶף גַּל / בְּכַף רַגְלִי", ומחוללת תיבת תהודה שירית שכולה עדינות ויופי.דורי מנורדליה ארדון הייתה משפטנית, ולאחר פרישתה השלימה תואר שני מחקרי בספרות כללית והשוואתית. כתבה וערכה קטלוג מקיף ליצירותיו של הצייר מרדכי ארדון, שהיה סבה (2019). ספר ילדים פרי עטה, ״רותי בראי״, ראה אור בספרית פועלים (2005). ״סנוורים״ הוא ספר השירים הראשון שלה.