חלב תאנים

שתי אימהותעִם אִמִּי הַחַיָּה דִּבַּרְתִּי מְעַט,אֶת אִמִּי הַמֵּתָה אֲנִי מְשַׁתֶּפֶת כָּל יוֹם.עַל אִמִּי הַחַיָּה כָּעַסְתִּי,אֶת אִמִּי הַמֵּתָה אֲנִי חוֹלֶמֶת בַּלַּיְלָה.לְאִמִּי הַמֵּתָה אֲנִי מִתְגַּעְגַּעַת, שׁוֹאֶלֶת אוֹתָהּשְׁאֵלוֹת, מְסַפֶּרֶת עָלֶיהָ לַאֲנָשִׁים,מֵאִמִּי הַחַיָּה הִתְרַחַקְתִּי.אֶל אִמִּי הַמֵּתָה אֲנִי מוֹצֵאת דִּמְיוֹן,אֲנִי מְבִינָה אוֹתָהּ, חוֹמֶלֶת עָלֶיהָמִשְׁתַּתֶּפֶת בְּשִׂמְחָתָהּ וּבְצַעֲרָהּ,כּוֹתֶבֶת לָהּ שִׁירִים.בספר שיריה הראשון,   מתחקה באומץ ובכאב אחר זיכרונות ילדות לאם הלוקה במאניה דיפרסיה – החל מנפילתה של האם, הסוד שהיה על הבת לשמור בקיבוץ, בת המצווה העירומה, היתומה, ביקורי האימים במחלקה הסגורה, ובן הזקונים שנולד לאם והדיכאון המתמשך, שאותו המשוררת מכנה "בנה השחור". שירתה של הדס שלמה היא שזירה עדינה, שקטה, פנימית ורוויית יופי וכאב של החיים לצל מחלת אימה, ההתייתמות המוקדמת מאם ומאב והתעקשותה של המשוררת להיות בעלת הבית, בעלת הגוף, בעלת הנפש – כדי להירפא, ממש כפי שעושה חלב התאנים, הפרי האהוב על אם המשוררת, שמאחה את העור הדואב. הדס שלמה – ילידת 1975.  משוררת ומטפלת באמנות, בעלת תואר שני בטיפול באמצעות אמנויות ובוגרת התוכנית ללימודי פסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. חלב תאנים הוא ספר שיריה הראשון.----לוקוס אדרה מציגה שירת מקור ושירה מתורגמת, בעיקר עכשוויות. בסדרה אנו בוחרות משוררות ומשוררים שהקריאה ביצירותיהם מעוררת למחשבה חדשה.