חור במצלמה

אין זה מפליא שהקולנוע הישראלי, אשר רבים רואים בו את ה"חצר האחורית" הבידורית והזולה של התרבות הישראלית, סבל במשך שנים רבות מהתייחסות ביקורתית מועטת. כתוצאה מכך נותרו מרבית הסרטים שנעשו במסגרתו, כמו גם רוב התהליכים שהתרחשו בו, בחזקת ה"צד האפל" של חקר התרבות הישראלית. מצב זה הולך ומשתנה בשנים האחרונות, שכן אט אט מוענקים לקורא הישראלי כלים המאפשרים לו להבין טוב יותר את התפקיד המרכזי שמילא וממלא הקולנוע העברי-ישראלי בעיצוב המציאות והתודעה בישראל.הספר בוחר להציג מספר דמויות והיבטים מרכזיים שבאמצעותם השפיע הקולנוע העברי-ישראלי על צופיו: הבניית מרקמים של מסרים אידיאולוגיים ציוניים ("שתי אצבעות מצידון"), חשיפת האופן שבו רוב יוצרי הקולנוע הישראליים מעקרים, במו ידיהם, את המסרים הביקורתיים המועלים בסרטיהם ("בלוז לחופש הגדול"), שילובם של פזמונים ומוזיקה בסרטים ("הלהקה"), העלאת ואריאציות שונות להצגת החלל והזמן שבו מתנהלת "הסצינה הישראלית" ("חולה אהבה משיכון ג'"), ניתוץ האתוס העברי ("חור בלבנה"), שימושים פואטיים נועזים בשפה קולנועית בסרט הדוקומנטרי הישראלי ("בגלל המלחמה ההיא") ועוד.משה צימרמן, חוקר ואיש קולנוע בפני עצמו, מציג בספר זה – תוך כדי ניסיון מרשים לייצר לקולנוע המקומי נרטיב היסטורי תקני – את הצדדים השונים והלא מוכרים דיים של הקולנוע הישראלי. הוא דן בתרומתו העצומה של הקולנוע בעיצוב התודעה הישראלית, לצד חשיפת המקומות הרגישים שבהם הקולנוע הישראלי ויוצריו נמנעים מלדון במציאות הסובבת אותם בחומרה הנדרשת, כפי שעולה מהצהרותיהם של היוצרים ביחס ליצירתם. ד"ר משה צימרמן מלמד קולנוע ישראלי במרבית המוסדות להשכלה גבוהה בארץ. פרסם את הספרים "אל תגעו לי בשואה" (אוניברסיטת חיפה וזמורה-ביתן, 2002); "תל אביב מעולם לא הייתה קטנה" (משרד הבטחון, 2001) ו"סימני קולנוע" (דיונון, 2001). מבין סרטיו: "ערב בלי נעמה" (1992) ו"לוויתן בחוף שרתון" (1998, מיני-סדרה טלוויזיונית) ועוד עשרות סרטים דוקומנטריים.