בחוץ שקט

יֵשׁ לִי שְׁטָר לִפְרֹעַ, אֵיזֶשֶׁהוּ שְׁטָר.אֲנִי עוֹבֶדֶת יָפֶה – זֶה לֹא מַסְפִּיק,אֲנִי כּוֹתֶבֶת יָפֶה – זֶה לֹא מַסְפִּיק,אֲנִי מְחַיֶּכֶת בְּלִי סִבָּה – זֶה מִתְקָרֵב.אֲנִי עֲדִינָה, הָעוֹלָם מִתְמוֹטֵט,אֲנִי מְבָרֶכֶת עַל מַה שֶּׁיֵּשׁ –זֶה לֹא מַסְפִּיק, הַשְּׁטָר מוּנָףמֵעָלַי כְּגִילְיוֹטִינָה.אֲנִי נוֹתֶנֶת הַכֹּל לְכֻלָּם –הַשְּׁטָר צוֹחֵק.* הוא ספרה השני של המשוררת . ספרה הראשון, (הקיבוץ המאוחד, 2021), זכה לשבחי הביקורת ולאהדת הקהל גם יחד, והציב אותה בשורה הראשונה של המשוררות והמשוררים בני דורה. שירתה סובבת לא אחת את הכמיהה לשקט, לבית נפשי ופיזי, ועם זאת, פועם בה כל העת הדחף לערער את יסודותיו. מתוך תנועת מטוטלת זו, גם ברגעים של פריעת הסדר, עולה מתוכה בקשה - לשמוע את "קוֹל הַבְּרִית מִתּוֹךְ הֶעָנָן: לִהְיוֹת כָּאן וְלִרְצוֹת לִהְיוֹת כָּאן".