עד למקום שבו נוכל לעמוד

עַל מָה דִּבַּרְנוּ לִפְנֵי?עַל תְּפִלּוֹת בְּכִכַּר הָעִירעַל מִשְׁטְרֵי אֹפֶלסַכָּנוֹת אוֹרְבוֹתכְּמוֹ הַר גַּעַשׁ רָדוּםוְכָעֵת – אֲנַחְנוּ מְוַדְּאִים שֶׁבְּכָל מִטָּה שׁוֹכֵב יֶלֶדאֲנַחְנוּ בּוֹדְקִים שֶׁמֵּעָלֵינוּ גַּגוְאֵשׁ מְאַכֶּלֶת לֹא תָּפְסָה בַּוִּילוֹנוֹתאֲנַחְנוּ מוֹדִים עַל הַמָּזוֹןעַל הָאוֹר עַל הַחַמְצָןוְכָל נְשִׁימָה הִיא תְּחִנָּה – מציג כמה צמתים של משבר המצטלבים אלה באלה. בלב הספר עומדים שירי האבל על מות האם, וניסיון התחקות אחר דמותה הבלתי שגרתית. צומת נוסף שנבחן בספר הוא התא המשפחתי, על היחסים הזוגיים וההוריים שמתקיימים בו. המתח בין הקיים לנגרע משרטט מטוטלת רגשית מפוכחת. אל צומתי אמצע-החיים מתווסף הפן הפוליטי של החיים בישראל בתקופה סוערת זו. הפוליטיקה חודרת אל החיים, אל בין קירות הבית, אל פני העיר ועד למלחמה הנוכחית.שירתה של מוזגת תמות מורכבות יחד, ועושה זאת בשפה בהירה ורעננה. שיריה מאופיינים בקול ובמבט צלולים. המבט הזה אוסף את פרטי החיים לכדי קולאז' פואטי פועם, בהיר ומרגש.