אושוויץ, וידוי: הייתי הרופא היהודי של מלאך המוות

מצהיר בזאת שאת החיבור הזה, שעוסק בימים האפלים ביותר בתולדות האנושות, כתבתי בצמידות מוחלטת למציאות, בלי שמץ של הגזמה, מתוקף היותי עד ראייה ומי שנכפתה עליו עבודה במשרפות באושוויץ, שבכבשניהן נעלמו מיליוני אבות, אמהות וילדים."כך מתחיל וידויו של מיקלוש ניסלי, רופא ואסיר יהודי במחנה אושוויץ, שמדי יום ביומו עזר לד"ר מנגלה בנתיחת גופותיהם של אלפי יהודים. יחד עם יהודים הונגרים נוספים. הודות למקצועו הוא ניצל ממוות בו במקום: ד"ר מנגלה, "מלאך המוות", מינה אותו לשמש כפתולוג האישי שלו, זאת כדי לשוות כסות מדעית לתיאוריות הגזע של הנאצים. כך מצא את עצמו בעל כורחו עד לרצח ולעינויים השיטתיים שהתרחשו במחנה, ואף נאלץ לשתף עמם פעולה. זהו אחד מספרי העדות הראשונים שנכתבו לאחר השואה, כבר ב-1946, כשהזיכרון עוד היה טרי וחי (אם כי, בדומה לעדויות מפי ניצולי אסונות וטראומות, איננו תמיד מדייק בתאריכים ובמספרים). היה אחד המעטים שראו במו עיניהם את המתחולל באושוויץ ושרדו כדי לספר. הוא מתאר את מפעל ההשמדה שהנאצים השקיעו מאמצים רבים כדי להסתיר, ואף מאיר בזרקור את סיפורה של יחידת הזונדרקומנדו. ואף תורגם לעברית ב-1985 במהדורה מוגבלת (הוצאת ליפא פרידמן). כעת הוא מוגש לקוראים בתרגום חדש של צילה אלעזר.