שמש טרופת עצמה

תָּמוּ הַשָּׁנִים וְאִתָּן הָאַהֲבָה. מֵעַכְשָׁו רַק אַתְּ בְּעֵרֹמֵךְ וּפַחַדמִתְגַּדֵּל וּמִתְקַדֵּשׁ. פַּעֲמוֹנִים זְהוּבִים בָּאֲפֵלָה הוֹלֶכֶת וּמִתְעַבָּהמְצַלְצְלִים כְּאַזְהָרָהשֶׁלֹּא אֵדַע נַפְשִׁי עוֹד. כָּאןהַבַּיִת – קִירוֹת נוֹפְלִים; שָׁם – יֵשׁאֶת נַפְשִי. מֶרְחָבִיםמֶרְחָבִים מְקֻפָּלִים אֶל תּוֹךְ הַמַּחְשָׁבָה שֶׁכָּל עוֹד עוֹדָהּ מְסָרֶבֶת לָבוֹא חֶשְׁבּוֹן אֶת הִתְאַפְסוּתָהּ, אֶת הִתְאַינוּתָהּ, אֶת חֲצִי תָּאוַתָה, אֶת הַצְּלָלִים וְהַקְּמָטִים הַחֲרוּצִים סְבִיב הָעֵינַיִם, אֶת תְּמוּנוֹת הָאַהֲבָה, אֶת זִכְרוֹנָהּ שֶׁל אִמִּי עֲטוּפָה בְּמוֹתָהּ כְּמוֹ אֶגְרוֹף בִּכְפָפָה כְּמוֹ שָנִים שֶׁכְּבָר אֵינָן וּבְתוֹכָןהָאַהֲבָה שֶׁהָיְתָה אַתְּ  שירים של עצב, אימה, השלמה, זיכרון, שכחה וחדלון – ורוחה העילאית של שירה רבת יופי מרחפת עליהם. זוהי שירה בה מהדהדת השפה העברית על כל רבדיה ומכמניה.רצבי שב ומתגלה כמשורר יחיד ומיוחד המעז לשורר את מה שאין יכולת לאומרו.פרופ' שלמה בידרמן  (יליד חיפה, 1951), מן הבולטים במשוררים שהחלו את דרכם בשנות ה־70, הוא פרופ' (אמריטוס) להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל־אביב. הוא זכה בפרסים ספרותיים רבים, ובהם פרס ראש הממשלה ופרס הנשיא על הליברית לרקוויאם 'זכור – קינה ליצחק', בהלחנתו של דובי זלצר. ספרי שירה קודמים שלו: פחד ואת (תשל"ה 1975); קרוצי חמר (1976); ארבעה משוררים (אנתולוגיה 1977); באשר אני עומד(1979); טורף פרחים(1980); בפינה שאני (1982); חלל נקי (1982); הברה וחול (1987); מיחל לו (1991); גם הים לא כמוני (2009); חדש מפני ישן (2015).