שיחה פנימית

הִיא הָיְתָה מַרְגִיט,אֲצִילִית וְכוֹבֶשֶׁת,אַף פַּעַם לֹא חָיְתָה אֶת הַזְּמַןהוּא רֻפְרַף עִם תְּנוּעוֹת יָדֶיהָיוֹם בְּיוֹמוֹהֵכִינָה עַצְמָהּ לַבָּאוֹתהִיא יָדְעָה הַכֹּל עַלסוֹף הַזְּמַנִּיםהֲרֵי הָיְתָה שָׁם.אנשים, מקומות, הוויית קיום רוויית קולות, שקט מול חשכה. אור פנימי ניתז על קירות הלב – מייצר דממה חדשה בספר שיריה השני של . ריחוף בין עולמות – ערים רחוקות וקרובות הנקשרות לזיכרונות ילדות, שירת טרובדורים לצד זמר ערש ישן נושן הניגר מחייהם של אנשים זרים בארץ לא להם, קרועים מביתם, מנסים ליצור חיים חדשים ללא שורש בצל עץ לימון.בכתיבה רבת עומקים משדרת לנו המשוררת במילים חמות וברורות לאין שיעור את החולף בחייה – מצל על נפשה. קרעי חיים הנוצקים לפסיפס ממשי שניתן לאחוז בו בין השירים. ספר רב תעצומות וכתיבה שירית איכותית.