תאונה ונס בערב

 "איתמר יעוז-קסט הפך את תאונת הדרכים הקשה שחווה על בשרו, ואת האישפוז שאחריה, למקור כוח, לניסיון קשה נוסף שעל האדם להתנסות, ובסופו של דבר יוצא מחוזק ממנו. זהו ה"נס" שבשמהּ של הפואימה: "הם מזכירים לי את ימי הליכתי המאֻשרים לעבר האלהים / והם מעירים בי את זכרו של נס" (עמ´ 25). הנס הוא אחד המרכיבים במילה: "ניסיון". בכך ממשיך איתמר יעוז-קסט את המסורת של סידרת הניסיונות הקשים שהתנסו בהם אבות האומה והצדיקים, שעמדו בהם בכבוד, ובעזרתם למדו להכיר טוב יותר את עצמם, את עברם, את עולמם, את יחסם לבוראם ואת המציאות הסובבת אותם. באמצעותם חיזקו את אמונתם בבורא עולם. המשורר מזדהה במיוחד עם אחד מאבות האומה, עם יעקב . עם זאת השאלה הניצחית אינה מרפה: "מדוע / הכאב / הוא / הדרך לנסות אדם / באמונתו?" (עמ´ 20). הפואימה מבטאת את עוצמתו של האדם המוצא בתוכו את כוחות החיים להתמודד עם הגוף שניגף, ומצליח להפך את הפציעה ליצירה. הוא יוצא מחוזק עם תובנות חדשות: "ואני לומד בעל-כרחי מה רב ערכם של החיים / בשלהי החיים" (ע"מ 17). המילים המבטאות את החוויה העזה על כל מרכיביה, הפיסיים והנפשיים, נהפכות לממשות, לִמקור כוח של ממש. המילים, הנכבשות בצורת השיר, נותנות ביטוי שירי ראשוני ומסוגנן כאחד, לַתחושות. בדרך זו הן כובשות את הכאב, מבייתות את החרדה ומנצחות את הכיליון". פרופ' נורית גוברין.הספר תורגם גם לשפה הרומנית.ספר זה ראה אור כמהדורה לידידים ואספני שירה בלבד.