יחסי בעלות

"יחסי בעלות", ספרה השני של תהל פרוש, הוא ספר רב צורות ועשיר באופני ביטוי: שירים הדומים לפקעות הזיה, כמעט מיסטיים, מניפסטיים ומונולוגים פרוזאיים. הספר ממשיך את חקירתה הפואטית בעולם הניאו-ליברלי ועוקב אחר התפרקות הבית שלה ולידת בנה. הוא נקרא כיצירה כּוללת ורציפה. ענת ויסמן: "שירתה של תהל פרוש היא שירת סכנת הטביעה והמחנק; שירת החמדנות והצערבּוֹלת המבקשת את שמיטת המחסור והבעלות גם יחד. זוהי שירה דחופה, קצבית, הרוקחת תשוקות ושיקויים ממופעיה השונים של ההיאחזות במה שאי אפשר להיאחז בו. קולה החזק והיציב של המשוררת חופר בורות ביטחון באדמה הרועדת שבני אדם מתהלכים עליה".    על המחברת: תהל פרוש היא משוררת וחוקרת ספרות. בעלת השכלה במשפטים, בפסיכולוגיה חברתית ובפסיכולוגיה קלינית. במסגרת עבודתה התוודעה לאופן שבו תאגידים מפעילים כוח ושפה ייחודית זה מול זה ומול פרטים, ודבר זה הוביל אותה לחקור את הדינאמיקה של תאוות הבצע. כעיתונאית בדה-מארקר חקרה סוגיות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, בשנים שבהם המשבר הכלכלי העולמי של הסאב-פריים התגבש ופרץ ועד להופעת המחאה החברתית בישראל. לאחר מכן כתבה טור אישי במוסף סוף השבוע של "הארץ" ובו פרסמה מסות פואטיות ביקורתיות. בימים אלה כותבת דוקטורט באוניברסיטת בן גוריון שבנגב, על ניאוליברליזם בספרות העברית החדשה. חברה בקבוצה תאוריה וביקורת במכון ון-ליר ובתוכנית לזכויות אדם ויהדות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בשנת 2014 יצא לאור ספר השירה הראשון שלה "בצע" (הוצאת מוסד ביאליק), שבו ניסחה שפה פואטית לתיאור העולם הכלכלי והצטלבויותיו עם מבנה המשפחה והאהבה. שירים מהספר תורגמו ללמעלה מעשר שפות והוקראו על במות רבות ברחבי העולם ובישראל ובינואר 2020 זכה בצע במענק התרגום היוקרתי ביותר בארצות הברית National Endowment for the Arts. הספר עורר סערה וחצה את גבולות קוראי השירה המסורתיים.