שירת הברווז

בספרה השני של המשוררת, שירי התרפקות על עבר רחוק, שירים רומנטיים של אהבות ואכזבות. שם הספר הוא פראפרזה ל"שירת הברבור" – מופע פרידה לפני פרישה מעיסוק או לפני מוות. אולם, שם הספר הוא רמז אירוני יחיד לתוכנו, המכיל את שירת חייה של המחברת. הספר חושף את עולמה הפנימי הכבוי והשבור, והופך את הייסורים לפנינים. זוהי זעקה על גורל פרטי שהוא גם גורלו של האדם, שעורך חשבון נפש בסיום חייו. השירים כתובים בשפה פשוטה לרוב אך גם בלשון דו־משמעית, לירית, חושפנית וכנה., משוררת, סופרת, מוציאה לאור