לא תוכל לחזור הביתה

ג'ורג' וֶבֶּר מפרסם רומן אוטוביוגרפי וזוכה לראשיתה של הכרה. הוא מבקש לחזור לעיירה שבה נולד, לשוב הביתה. אך האם אפשר לחזור הביתה? רגע לפני המפולת הכלכלית של 1929 מגלה וֶבֶּר עיירה אחוזת בולמוס נדל"ני, שדמותה השתנתה לבלי הכר. דרכו של וֶבֶּר הביתה מתארכת ומסתבכת, ונדמה שהיא מקיפה עולם ומלואו: נדודיו חסרי המנוחה של הסופר מובילים מתחנות רכבת הומות אדם לטרקלינים בוהמייניים, מן התופת האורבנית השוקקת של ברוקלין לאזוריה הכפריים של אנגליה, ולבסוף לגרמניה, שהיתה לוובר מחוז של אגדה וקסם וכעת, בשובו, הוא מגלה שהפאשיזם השחיר את לִבה. כל ניסיון לחזור הביתה מתגלה בתורו כפרידה נכאבת. אך המסע ברחבי אמריקה ואירופה מצפין מהלך אחר, הארוג בו לבלי התר. זהו מהלכו של הצמח הגדל לאחור ושולח את שורשיו לעומק האדמה, למקום שם נמתחת הרשת הכבירה של הזיכרון, אשר דומה כי כל רגע מרגעי ההוויה מרפרף בה לעד. מפרידה לפרידה מעמיק וֶבֶּר אל נקיק רב-שכבות שיד הזמן לא היתה בו, ומקים את אמונתו בבית היחיד הנכון לו – העתיד.הרומן , שראה אור אחרי מותו של הסופר, מציג את אמנות הסיפר של וולף בשיא בשלותה, ומגולל את מהלכו של אמן קודח אל עצמו ומעבר לעצמו, למקום שבו חומרי חייו מפיקים את הצבעים שהתייבשו על גופה של אמריקה, ופניו של אדם בודד, הנראים במטושטש מחלון הרכבת המתרחקת, אוצרים בתוויהם את גורלה של האנושות כולה. הרומן מוגש לקורא העברי בפעם הראשונה, בתרגום עוצר נשימה של עודד פלד.