אבל זה הדבר עם הנוצות

גבר‭ ‬מאבד‭ ‬לפתע‭ ‬את‭ ‬אהובתו, וילדיו‭ ‬נותרים‭ ‬בלא‭ ‬אם. המשפחה‭ ‬מוכת‭ ‬האסון‭ ‬קופאת‭ ‬ברגע‭ ‬של‭ ‬הלם‭ ‬וסירוב. והנה‭ ‬דפיקה‭ ‬בדלת; על‭ ‬סף‭ ‬הבית‭ ‬מופיע‭ ‬עורב‭ ‬חצוף‭ ‬ודעתן‭ ‬ונעשה‭ ‬לבן‭ ‬משפחה. ‬לאט‭ ‬ובנחישות‭,‬ העורב‭ ‬בוזק‭ ‬מלח‭ ‬על‭ ‬הפצעים‭ ‬וחובש‭ ‬אותם‭ ‬בשירתו‭ ‬המשונה‭, ‬ממֵס‭ ‬בלהט‭ ‬משחקיו‭ ‬את‭ ‬הקרחון‭ ‬השומם‭ ‬של‭ ‬הצער‭:‬ הוא‭ ‬עושה‭ ‬זאת‭ ‬במונולגים‭ ‬מופרעים‭,‬ בסופות‭ ‬מוסיקליות‭ ‬מצטלצלות‭,‬ בתעלולים‭ ‬אכזריים‭,‬ באבחות‭ ‬דמיון‭,‬ במחוות‭ ‬של‭ ‬חסד.‭ ‬העורב‭ ‬נעשה‭ ‬מוקד‭ ‬של‭ ‬זיכרון‭ ‬וגעגועים‭,‬ ומתווה‭ ‬למארחיו‭ ‬דרך‭ ‬מצחיקה‭ ‬וקורעתֿ‮–‬לב‭ ‬של‭ ‬אבל‭ ‬ופרידה. ‬יצירתו‭ ‬החד‮–‬פעמית‭ ‬של‭ ‬‭ ‬התקבלה‭ ‬בהתרגשות‭ ‬עצומה‭ ‬מיד‭ ‬עם‭ ‬הופעתה‭, ‬ותורגמה‭ ‬ללשונות‭ ‬רבות. ‬הספר‭ ‬זכה‭ ‬בפרס‭ ‬דילן‭ ‬תומס‭ ‬היוקרתי‭.‬‭"‬כל‭ ‬מי‭ ‬שאהב‭ ‬פעם‭ ‬מישהו‭, ‬או‭ ‬איבד פעם‭ ‬מישהו‭, ‬ילך‭ ‬שבי‭ ‬אחר‭ ‬הספר‭ ‬הזה"‬ (רוברט‭ ‬מקפרליין).‭"‬מדהים‭ ‬ובלתי‭ ‬נשכח‭... ‬חוויית‭ ‬קריאה‭ ‬מסנוורת‭)."‬‭ ‬המוסף‭ ‬הספרותי‭ ‬של‭ ‬הטיימס).‬