מופע העצמי

מה עושה השחקן בתיאטרון? – מגלם דמות; ומה עושה המבצע בפרפורמנס ארט? לשאלה זו מוקדש הספר שהוא עיון בשאלת ייצוג העצמי בפרפורמנס ארט בן-זמננו. הפרפורמנס ארט (Performance Art) הוא אחת התופעות האמנותיות הייחודיות שצומחות בשלושת העשורים האחרונים של המאה ה-20. זהו תוצר של תהליך מתמשך אשר מתרחש באמנות המערבית לאורך המאה ה-20, במיוחד במחציתה השניה, אשר בו מועבר הדגש מהאובייקט (עבודת האמנות) אל פעולת היצירה וממנה אל היוצר עצמו, אשר אט אט מחליף את האובייקט והופך להיות למצע ולנושא היצירה. כשהחלו להופיע גילוייה הראשונים של התופעה – לא ביקורת האמנות ולא התיאוריה האסתטית ידעו כיצד להתמודד עם יצירה שבה הסובייקט היוצר הוא גם אובייקט היצירה. הספר משרטט שתי מגמות עיקריות אשר הנן אופייניות לייצוג העצמי בפרפורמנס ארט: זו שצומחת בסוף שנות ה-60 אל תוך שנות ה-70 נטועה בתוך תפיסות מודרניסטיות והיא מכוונת לחשיפתה של זהות-עצמי אותנטית, נוכחת, שמסתתרת מתחת למסכות של זהות ותפקידים חברתיים. בשנות ה-80, ובצורה בולטת יותר בשנות ה-90, צומחת מגמה חדשה המפקפקת בקיומה של זהות אחת, מונוליטית ורציפה, והיא מחליפה את רעיון המקור ברעיון של ביצועיות. זו המגמה אשר בה מתמקד הספר ולגילוייה מוענק השם "מופע-העצמי". מופע-העצמי מגיב ותורם לשיח הפוסטמודרני על אודות הסובייקט המפורק וזהותו המפוברקת. ספרו של דרור הררי מציע ניתוח ופרשנות ליצירתם של אמני פרפורמנס אשר מתמקדים בטשטוש הגבול המבחין בין אני לדמות, בין מבצע למבוצע, בין עצמי ממשי לדמיוני. ד"ר דרור הררי הוא חוקר ומרצה על פרפורמנס ארט ותיאטרון בני-זמננו בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב.