פסטיבל מסרחיד והתאטרון הערבי

פסטיבל המונודרמה הערבית, במרכז תאטרון עכו, הקרוי בשם מסרחיד, סלל דרך לשיחזור תאטרון היסטורי ערבי, שלא היה קיים בתאטרון המערבי. למונודרמיסט הערבי היה כשרון רב, הוא בנה את הדמויות, יצר טיפוסים ודפוסים של דמויות, בצורה מדוייקת, כאשר קהל הצופים היה מאופיין, בהתרגשות שלא פוחתת מזו של השחקן מסרחיד סלל דרך להצגת תכנים חדשים לא פוליטיים , חברתיים, בנוסף לתכנים הפוליטיים המסורתיים.  בפסטיבל מסרחיד מועלית סוגיית התרבות הערבית בישראל, שהיא תרבות של מיעוט לאומי:. מאז קום המדינה, התרבות השלטת בישראל היא התרבות המערבית, שנתפסה על ידי הנהגת המדינה כתרבות מתקדמת ונאורה יותר. גם התרבות היהודית-מזרחית נדחקה הצדה לתקופה של יותר משלושים שנה בשם רעיון כור ההיתוך של בן גוריון, והחלה לקבל לגיטימציה (חלקית בלבד) רק מסוף שנות השבעים. במונודרמות של מסרחיד אפשר להבחין בדמויות המחפשות זהות פלסטינית המסתמכת על ההיסטוריה, על המרחב שבו הם חיו, על המנהגים, הערכים, הנורמות והיחסים הבינאישיים שהתבססו על יחס ראשוני בין אנשים.  המונודרמות שהשתתפו בפסטיבל מסרחיד מציגות דמויות שונות בתכלית מהדמויות המועלות בתאטרון הפלסטיני בשטחים הכבושים. כאן נעלמים מן העין דמויותיהם של הפדאא’יון (השהידים) והלאומנים למיניהם, האדמה והדם. הן עוסקות בבני אדם ממשיים, באנשי שוליים, חסרי זהות, חסרי קורת גג, פליטים, חסרי חזון, או עם חזון שלא ייושם בגלל הנסיבות הפוליטיות והחברתיות הקשות.