למה הם עושים את זה לעצמם

אמנים ואמניות לא מעטים פוצעים ומענים את עצמם בשלל דרכים, לעיני קהל נחרד ונגעל או מול מצלמה. ספר זה מציע הסבר לשאלה: למה הם עושים את זה לעצמם? חנה פרוינד-שרתוק דנה במעמדן הייצוגי והמוסרי של הפגיעות הקיצוניות בגוף, ומראה כיצד מעשה אמנות הופך למעשה של מחאה והתנגדות במציאות חברתית מקוממת. מיצגי הגוף הרדיקליים, החורגים שוב ושוב ממה שמוסכם ונחשב לסביר, מזמנים את הצופים בהם להיות עדים להתעמרות ולהרס המחקים את המתרחש במציאות – בהקשר ייצוגי של מעשה אמנות מובהק, שבו הצופים־העדים נקראים לחשוב מחדש באופן ביקורתי על מושגי הצדק והמוסר הנחשבים למקובלים. הפרק האחרון של הספר מוקדש לאופני ההופעה המיוחדים של אמנות הגוף הרדיקלית בישראל, וכולל ראיונות עם אמנים ואמניות העוסקים בה. ד״ר חנה פרוינד-שרתוק היא מרצה ביחידה להיסטוריה ופילוסופיה של האמנות, העיצוב והטכנולוגיה, בתואר השני לעיצוב ובמחלקה לאמנות רב־תחומית במכללת שנקר. בשנים 2011–2016 עמדה בראש המחלקה לאמנות במכללת מנשר לאמנות. נושאי המחקר שלה הם אמנות מודרנית ועכשווית ותפיסות ביקורתיות של הגוף בתרבות החזותית ובתיאוריות פילוסופיות.