הגיל המדומה

כמעט בִּין־לילה, לא, כי בינת הרבה שנים הפכה הפרופסורית רירי סילביה מנור, הנחשבת למומחית ידועה בתחום רפואת העיניים, לאחת המשוררות שאינן מבטיחות עוד – פשוט, כי קיימו את הבטחתן. מנור היא אחת המשוררות המושלמות הכותבות כיום שירה עברית. ואולי מוטב לומר, שירת אישה שלא מעט מהניסיון האנושי והנשי מאחוריה והיא מסכמת אותו – כמו שרק הגדולות במשוררות, ולא רק בעברית, ביקשו לסכם. ספר חיים נוגע ללב, שאינו מאכזב אף לרגע. נתן זך הַגִּיל המדומה זוֹ שֶׁאֲנִי – מַמְשִׁיכָה לְהִוָּלֵד, זוֹ שֶׁהָיִיתִי – עוֹד לֹא תָּם. מְנִידָה לְלֹא הֶרֶף אֶת הַחֹמֶר הֶאָפֹר מֵהַהֶמִיסְפֶרָה הַשְּׂמָאלִית לַיְמָנִית. לְגוּפִי יוֹתֵר מִידֵי עֵינַיִם וּמְעַט מִדַּי זְרוֹעוֹת אֲנִי-אֲנִי, חַסְרַת בּוּשָׁה, כְּמוֹ בְּמִטָּה מְזִינָה בִּזְרָדִים אֶת מְדוּרוּת הָרְכִילוּת זוֹ שֶׁאֲנִי – מַמְשִׁיכָה לְהִוָּלֵד