כשהשמש עוברת את ההר

בספר הביכורים שלה, , כותבת בבגרות, חמלה, חכמה ורגישות על - הורות, מערכות יחסים, ומשמעות הקיום.הספר נכתב לאורך עשור בחייה של אפרת 30- 40.בשירים מטלטלים, יוצאי דופן ומרגשים ומנקודת מבט מלאת הבנה ורוך, היא מסתכלת בבגרות נדירה, הסתכלות כנה ומפוכחת - בזקנה, נושא המעסיק יותר ויותר את החברה המודרנית. היא נעה בזמן, מהוריה, להורות שלה ושל בן זוגה לילדיהם הצעירים, כשהיא עוברת הלוך ושוב בין העבר וההווה - לעתיד, ומציבה מראה אמיצה, מול חומרי חיים הנוגעים בכולנו.תמונת החיים שמציירים השירים הינה תמונת אישה המסיעה בידה עגלת תינוקת, ובידה השניה כיסא גלגלים, לצד הנוף האנושי המתחלף, העולם שבחוץ והזדקנותה שלה עצמה.