עדין

מֵרְפִיסוּת הַבָּשָׂרבִּמְקוֹמוֹת לֹא מֻכָּרִיםמִבְּקָעוֹתמִקְּפָלִיםבִּמְקוֹמוֹת לֹא צְפוּיִיםמִנְּפִילוֹתמִבְּלִיטוֹתמִקִּעוּרִים לְגַמְרֵי חֲדָשִׁים', ספר הביכורים של עינת עידן, הוא קרנבל קומי-טראגי החוגג את מגבלות הקיום האנושי. זו פואטיקה של התבוננויות קצרות המשלבות בדיוק מפליא חוכמת חיים והומור. הוא חוקר בפשטות ובישירות חצופות את החוויה של היות-בתוך-גוף, מנקודת מבט מפוכחת ומעט "חנוך לוינית". שיריה טווים את הזיקות שבין החוויה הכל-אנושית, של גוף ורגש, אל החוויה הנשית והפרטית שלה, תמיד תוך רפלקסיה עצמית ואירוניה; היא מתחקה אחר תיאטרון האבסורד הנפשי והחברתי של הבעות פנים ותנועות האיברים. כך אף המופשט והנשגב-לכאורה משתקפים בארצי וביומיומי, כלומר במה שהוא "לא חומר לשירה", כלשונה של עידן, אולי אפילו מביך או מעורר דחייה. שרטוט הרישום הפואטי של המטמורפוזה הזאת נעשה באמצעות שפה רזה, כמעט אנורקטית. האנורקסיה של השפה חושפת את האמביוולנטיות של עידן כלפי יצירתה שכן היא כמעט "מכחידה" אותה מראש, לא מאפשרת לה להתקיים במלאות המצופה ממנה, אלא רק בקלילות ובהומור האופייניים לה.  היא ילידת 1954, חיפה. זכתה במקום שני בתחרות הסיפור הקצר של סופרות מאגן הים התיכון על 'סיפור מלחמה' (1996). פרסמה שירים בכתב העת כתובת, ערכה תערוכת שירים 'חלל שירה'. למדה שירה במכון כרם ובמקום לשירה.