מרחב זמן : שירים

האבסורד אָנוּ קֻבִּיּוֹת מִשְׂחָק בְּיָד נַעֲלָמָה, נְתוּנִים לְלַעַג הַמִּקְרֶה. תָּכְנִיּוֹתֵינוּ מִתְנַפְּצוֹת אֶל חוֹמוֹתָיו. אֲנִי מְחַפֵּשׂ בַּחֹשֶׁךְ אֶת שִׁבְרֵי חֲלוֹמוֹתַי לְהַרְכִּיב מֵהֶם שָׁלֵם. שירי "מרחב זמן" הם שירה לירית צרופה, הן של ההגיון והן של הרגש. בעיניים של מדען בוחן המחבר את חייו שלו, סביבתו, אירועים גדולים וקטנים כאחת, היקום כולו. מתוך דיוק ויושרה, הוא מעניק לנו תמונות שיריות שחותמן יופי ואמת.