מרחוק

כְּבָר כַּמָּה שָׁנִים שֶׁזּוֹהִי הַשָּׁעָה,עִדָּן שֶׁזּוֹ כּוֹתַרְתּוֹ,יָדַיִם פְּרוּשׂוֹת בֵּין עַמּוּדִים מִתְמוֹטְטִיםרֶגֶל מִתְחַנֶּנֶת בֵּין דְּלָתוֹת סוֹגְרוֹתעֵינַיִם חֲרַכִּים מְגַשְּׁשׁוֹת בְּעָשָׁןוְאֶגְרוֹף חֲטָאִים, גָּדְלוֹכְּגֹדֶל הַלֵּבכִּמְעַט –כִּמְעַט: כִּי בַּלֵּב עוֹד מָקוֹםלֹא־נִצְפֶּה, דַּק מִדַּקכְּחֶסֶד(27.7.22)הוא ספר השירה החמישי של -, אשר קנתה לה מעמד של אחת מן המשוררות הבולטות בישראל של העשורים האחרונים, וממובילות זרם השירה האמונית המתחדשת. שירתה הלירית, המבקשת למזג את הרוח בגוף ואת הדבקות הדתית בהתבוננות הגוּתית עדינה, כמו עושה כאן צעד נוסף בַניסיון להכיל את מורכבות החיים בחברה שסימני השאלה הולכים ומתרבים בה.