שפתיים סדוקות מלח

שָׁם נִפְגָּשִׁים רֹק בְּרֹקשִׁנַּיִם בְּלָשׁוֹןשְׂפָתַיִם שֶׁל מַעְלָה בִּשְׂפָתַיִם שֶׁל מַטָּהבַּמְּעָרָה הַחֲשׂוּפָה הָרִירִית הַזּוֹהַשְּׁרִירִים וְהָעֲצָמוֹת הַחֲזָקִים בְּיוֹתֵרהֵם יְכוֹלִים לִקְרֹעַוְעוֹשִׂים זֹאתלִפְעָמִים בְּמִקְרֶה, לִפְעָמִים בְּכַוָּנָההקריאה בקובץ המפתיע והמרתק הזה מגלה משוררת בעלת קול מובהק ומנעד פואטי רחב, הנעה במיומנות וברגישות רבה בין מרחבים אישיים, גופניים, ארס־פואטיים ולשוניים; משוררת היודעת לרחף בקלות ובגמישות בין מלנכוליה להומור דק, בין ייסורי נפש צורבים לאבחנות שנונות.מה שמתחיל בנימה של ספק־התנצלות, אירונית לכאורה, על עצם הרצון להביא לעולם את השירים האלה, צומח ואז ממריא למחוזות גבוהים של שירה שמפגישה את האינטימי, הגופני והרגשי עם העולם החיצון, המשפחה, המציאות החברתית והטבע. רוחב היריעה של השירים הופך את הקריאה בהם לחוויה רבת פנים, אשר מזמינה לחזור ולהעמיק ולגלות בהם רבדים נוספים. הלשון היא גיבורה ראשית בשירים אלו: לא רק השפה, גם הלשון האנטומית, האיבר המאפשר לנו לדבר, ולא בכדי מתערפל ההבדל בין המשמעויות של המילה. השפה העברית היא אלמנט ייחודי ומפעים בשירים – עברית כמרחב מחיה נפשי, טבעי, כמעט מולד, שהעקירה ממנו מאיימת ומערערת.שירי הספר חוקרים, באותה עברית נפלאה ובוטחת, נושאים גדולים: אהבה וגוף, התעלומות הגדולות של הקיום והיקום, ואפילו פלאי הטבע; ויוצרים ספר ביכורים עמוק, מרשים ומהדהד.אבנר שץחבצלת שפירא, עורכת לשון ומידענית. גדלה בקיבוץ גן שמואל. מתגוררת בחיפה. זהו ספרה הראשון.