מקווה ישראל - תלמידים לוחמים בתש"ח

הוא סיפורם של 50 נערים וחמש נערות, בני 16-15, שמצאו את עצמם פתאום מגנים לבדם, על יישוב בלב החזית. השנה הייתה שנת תש"ח (1947-8). בסוף נובמבר התקבלה ההחלטה באו"ם על חלוקת הארץ, מלחמה פרצה, ותלמידי כיתה י"א, בני פחות מ-17, גויסו לפלמ"ח. במקווה ישראל, על צומת הדרכים המובילה מתל אביב דרומה – לירושלים וליישובי הדרום – מוקפת בכפרים ערביים עוינים, נותרו רק תלמידי כיתה י', והם הפכו ללוחמים. מי שרק חודשיים או שלושה קודם לכן, בחופש הגדול עברו קורס מקים של הגדנ"ע, הפכו למפקדי מחלקות ומפקדי פלוגות, הפעילו נשק קל ומקלע, והתמחו בזריקת רימונים. וחזו חסרי אונים, בהתקפות החוזרות ונשנות של ערביי הסביבה על השיירות לירושלים ולדרום, ובפצועים ובהרוגים, שפונו למקווה. שבעים שנה אחר כך נפגשו בני המחזור, העלו זכרונות והחליטו להנציח את החוויה המיוחדת שחוו במלחמת השחרור. המלאכה הוטלה על יוסי פלדמן, בן המחזור שהקים לימים את בית ספר שדה הראשון בארץ, בעין גדי, וייסד את "המועצה לשימור אתרים" שאחד ממפעליה הראשונים היה שימורה של מקווה ישראל. הספר יוצא לאור במלאת 150 שנה לייסוד בית הספר החקלאי הראשון בארץ.