סלסטינו לפני השחר

הוא סיפור התבגרות המתרחש בכפר נידח בקובה. מבעד לעיניו המתבוננות והרגישות של המספר-ילד, בין קרעי חלומות ופנטזיה, עולה מציאות חיים קשה ואלימה של משפחה כפרית מסוכסכת וקשת-יום. למסע התבגרותו מתלווה סלסטינו, שותף קרוב לבדידות, לחלומות, לתקוות ולשוטטות על קו הגבול הדק שבין מציאות לדמיון."אני מסתכל על סלסטינו וסלסטינו מסתכל עלי, למרות שאנחנו לא יכולים לראות אחד את השני. אולי ממש עכשיו סלסטינו בוכה! ואני לא יכול לראות אותו! אולי גם אני בוכה. אבל אני חושב שלא, בחושך הזה לא מתחשק לי לבכות, בגלל שאף אחד לא יראה אותי." בין תמימות כובשת לפיכחון אכזרי, בין רגעים פיוטיים לאלימות קשה, הגיבור מגולל את קורותיו, ומשתמש באמצעי היחיד אשר עומד לרשותו – כוח הדמיון וההמצאה – כדי לברוא לעצמו עולמות חלופיים, טובים יותר. "סלסטינו לפני השחר" הוא ספר נוגע ללב על ילדות ומשפחה, על דמיון וחרות, ועל האמונה ברוח האדם. זהו רומן ביכורים אמיץ, מפתיע ועטור פרסים, פרי עטו של ריינלדו ארנס, מגדולי סופריה של קובה במאה העשרים. "סלסטינו נתן לי הלילה במתנה את אחת האוזניים שלו. אמרתי לו שאני אשמור אותה לאחר כך, אבל תפסתי אותה מיד ואכלתי אותה בביס אחד." הסופר הקובני ריינלדו ארנס נולד בשנת 1943 בקרבת אולגין שבמזרח קובה. אחרי אכזבתו מן המהפכה, בילה כמעט שנתיים בכלא כיוון שנחשב "סכנה לחברה" בעיני משטרו של פידל קסטרו, שרדף אותו באכזריות כאדם וכיוצר. בשנת 1980 עלה ביד ארנס לצאת את מולדתו, ואחרי תקופה קצרה שהתגורר במיאמי, חי הסופר בניו יורק עד התאבדותו בשנת 1990. ארנס כתב תשעה רומנים, חמישה מחזות, שלושה קובצי שירה, שני קבצים של סיפורים קצרים, ספר מסות ואוטוביוגרפיה. הוא ספרו הראשון של ארנס, השני הרואה אור בעברית לאחר (כרמל, 2008).