סטלה מאריס

"בצעדת המים הארוכה של אותו הלילה הפך אָדָם לחַיְפַאוִוי, וכזה יישאר עד יומו האחרון. הוא אהב את יפו ואת ימה האינסופי כמו שאהב את הברים של תל אביב ואת ארכיטקטורת הבאוהאוס של העיר הלבנה שבתיה מפנים את גבם אל הים. אולם תהיה זו חיפה שתיחקק בנפשו, ותותיר בה את חותם המפגש בין הכרמל לים כאילו העיר בוקעת מן הים או עומדת לצלול בו. כאן, בחיפה, גילה אדם את טבילת כאבו ופחדיו, את המתח הממלא את נפשו, ואת מקצבי האהבה הדומים לרגעים של שתיקה המחברים בין פעימות הלב. עד יום מותו יישאר שבוי בתחושה שחי על כנפיה של יונה לבנה הפרושה על הגלים בעיבורו של הים הלבן״."סטלה מאריס" הוא הרומן החיפאי של אדם, צעיר פלסטיני המוקף בשרידי זיכרונות שאינם מפסיקים לנקר במוחו בעודו נחבט בקירות הקיום במדינה היהודית בשנות השישים של המאה העשרים. זהו רומן ההמשך ל"ילדי הגטו", וזהו גם רומן החניכה של אדם לתוך הספרות העברית, אשר בצלה הוא חוסה על מנת להדחיק את העבר. אולם הספרות מתעתעת באדם ומחזירה אותו בשרשרת של צירופי מקרים אל עברו: למפגש מפתיע עם מארק אדלמן גיבור גטו ורשה, ולמפגש מפתיע לא פחות עם רופאת שיניים אלמונית הנדרשת לבחור בין אב מת לאב רוצח. אליאס ח‘ורי כותב אל תוך הספרות העברית, מערער את הגבולות בין הערבית לעברית, ותוך כדי כך משחק, מותח ובוחן את אפשרויות המבדה הספרותי.סטלה מאריס, ספרו של אליאס ח'ורי (יליד ביירות, 1948), מן הסופרים והאינטלקטואלים הערבים החשובים כיום, הוא הספר השני שרואה אור בסדרת מַכְּתוּבּ, המוקדשת לתרגום ספרות ערבית לעברית: פרוזה ושירה מלבנון, סוריה, אלג'יר, עיראק, מצרים ועוד, לרבות ספרות פלסטינית עכשווית. גיבורו של סטלה מאריס הוא צעיר פלסטיני המוקף בשרידי זיכרונות שאינם מרפים ממנו, בעודו נחבט בקירות הקיום במדינה היהודית בשנות השישים של המאה העשרים. זהו גם רומן החניכה של אדם לתוך הספרות העברית, שבצלה הוא חוסה כדי להדחיק את העבר.