אנסטסיה

אחר שמלאו לאנסטסיה עשר, קרו לה כמה דברים חשובים. חלקם היו טובים, כמו ההתאהבות בוושברן קמינגס בעל ההליכה המקסימה. וההתקרבות לסבתה, שהיתה בת תשעים ושתיים וגרה בבית-אבות ואף פעם לא זכרה את שם נכדתה. אבל חלק מהדברים היו איומים. כמו העובדה שהיא היתה הילדה היחידה בכיתה ד' עם שם ארוך מדי להדפיס לרוחב חולצת טי מבלי שייעלם בתוך בתי השחי. וגם העניין של האח שעמד להיוולד. לא היה לו מקום, כפי שהודיעה אנסטסיה להוריה. והוא היה בלתי נחוץ לגמרי. לכן, כשאמרו לאנסטסיה שתוכל לבחור שם לתינוק לאחר שייוולד, היא כתבה במחברתה הירוקה את השם הנורא ביותר שעלה בדעתה. אנסטסיה היתה מוכנה לקראתו. לויס לורי (זכתה פעמיים בפרס "ניוברי"), מחברת רב-המכר גוני גרין בבית הספר, שהומלץ על ידי משרד החינוך ברשימת מצעד הספרים תשס"ו, יצרה דמות בוגרת להפליא בצלמה של אנסטסיה קרופניק, ילדה שהתובנות המשמעותיות שלה וביטחונה העצמי השקט מחזקים את עולמה העשיר, למרות המעידות הקלות.