מחקר בדבר בינת האדם

בעקבות חוסר שביעות רצון מיצירת נעוריו "מסכת טבע האדם", פנה הפילוסוף הספקן (1711 1776) לבטא מחדש ובצורה נהירה יותר את רעיונותיו על אודות טבעה של ההכרה האנושית, (1748). מתוך נקודת המוצא האמפיריציסטית, המבקשת לבסס את המחשבה הפילוסופית על הנתון בניסיון, אגב התרחקות מרבית ממטאפיזיקה, חוקר את כשריה של התודעה ואת עקרונותיה הבסיסיים. חיבור זה אינו רק ניתוח ברור וממוקד יותר של רעיונותיו המרכזיים של אלא הוא גם כולל נושאים חדשים לחלוטין ובעלי חשיבות פילוסופית רבה שאין למצאם ב"מסכת טבע האדם". מעבר לבחינת מקור מושגינו, אפיון שני סוגי הידיעה – מה שלימים נודע בתור ה"מזלג של יום" – ודיונו המפורסם של במושג הסיבתיות, כולל דיונים על חירות והכרח, על נסים ועל השגחה פרטית והעולם הבא – כל אלה מדגימים בלשון חדה ומרהיבה כיצד הבנתו של מושג בסיסי במחשבתנו, כמושג הסיבתיות, עשויה להיות בעלת השלכות מרחיקות לכת ביחס לנושאים אשר טרדו מאז ומעולם את מוחם של פילוסופים ואנשי דת. סוגיות אלה ורבות אחרות עולות מתוך השפע הרעיוני הקיים , אשר השפיע רבות על ההיסטוריה של הפילוסופיה – החל בקאנט במאה ה-18 וכלה בפוזיטיביסטים הלוגיים של תחילת המאה ה-20 – ואשר הקריאה בו היא מופת של בהירות מחשבתית, מקוריות ותעוזה אינטלקטואלית.  מתורגם כאן לראשונה לעברית. לספר מצורפת הקדמה מאת גיא אלגת, מאוניברסיטת נורת'ווסטרן (ארה"ב), על ההיסק הסיבתי ונטורליזם אצל יום.