אוטופיה

בשנת 1516, על ספו של העידן המודרני, כתב – מלומד, סופר ויועץ למלך הנרי ה-8 – את חיבורו השנון ומחיה הנפשות . זהו חיבור נבואי הכולל ביקורת חברתית נוקבת ואבחנות נוקבות על אודות טבע האדם וטבעו של המעשה הפוליטי. מדינה מושלמת ומתוקנת זו אינה קיימת בשמי הפילוסופים, גם לא בעבר מיתולוגי או במקום מרוחק מעבר להרים ולמדבר, אלא כשמה כן היא – קיימת בשומקום.חיבור זה זכה במהלך ההיסטוריה לפרשנויות רבות וסותרות. אחדים ראו ב"" את מבשר הסוציאליזם, חזון הומני של צדק חברתי, ואילו אחרים ראו בו את ראשיתו של הלך הרוח הטוטליטרי, בבחינת חזון של דיכוי בשם האושר והעוצמה החברתיים. אבל ל"" של יש ממד נוסף: "" הוא מחקר על עצם האפשרות לקיומו של שומקום. תוך כדי ניצול טכנולוגיית הדפוס, ובמבט מודאג על התגליות הגיאוגרפיות החדשות של זמנו, טווה מארג אינטרטקסטואלי המשתעשע במגוון של חיבורים קלסיים, במכתבים, במפות ובשאר מחוות וייצוגים ספרותיים."" חושף בחיוך אירוני את הצורך בתיקונו של העולם האנושי, לצד האשליות והסכנות הכרוכות בו, ומזמין את הקוראים להצטרף לדיון פוליטי רלוונטי מתמיד.לתרגום חדש זה לעברית מצורפת הקדמה מקיפה – מאת ד"ר רז חן מוריס מאוניברסיטת בר-אילן – לצד מערך של הערות המאפשרות לקוראים לעמוד על מגוון אפשרויות הקריאה והמשמעויות הטמונות בחיבור מופת זה.