תולדות הרעיונות : הנאורות

התפיסה המודרנית של האדם במערב נולדה במאה השמונה-עשרה מתוך מחשבת הנאורות. בתוך פרץ זה של מחקר ומחשבה פילוסופית התבססו מאז ועד ימינו לא רק הדיסציפלינות והמתודולוגיות המודרניות בחקר האדם והחברה, אלא גם התורות הפוליטיות והאופקים המוסריים של תפיסותינו ההומניסטיות. הנאורות היא שהעמידה, כדברי ארנסט קסירר, את האוטונומיות האנושיות על בסיס האוטונומיות של התבונה. הוגי הנאורות סברו שאם נשחרר את תבונתנו מכבליהן של אמונות טפלות, תפיסות אי-רציונליות, והבלים אחרים שערמה המסורת על תודעתנו, נוכל לראות את העולם ואת עצמנו באור חדש. מכוח מחשבה ביקורתית ושיטתית נוכל לא רק להבין את המציאות, אלא גם לעצב אותה מחדש, על יסוד הבנה זו, לרווחתנו ולתועלתנו. התבונה אפוא היא שמאפשרת לאדם להתנשא מעל לדטרמיניזם המושל בשאר הקיום, ולזקוף את מלוא קומתו כסובייקט אוטונומי, ריבון לגורלו שלו. כרך זה – הראשון בסדרת תולדות הרעיונות – מבקש לפרוס לפני הקורא העברי כמה מקוויו הכלליים, וגם כמה מפינותיו הנידחות, של סיפור מרתק זה על המהפכה המחשבתית שמתוכה נולדה התודעה המערבית המודרנית.