שאת

"הנדיבות היא צו" כותב יפעל ביסטרי במחזור הסיום של ספרו הראשון ובאבחה מנסח את חובת השירה והעברית, שפת המסירה האחת. הקובץ העילאי הזה משלב נוסחים וקריאות למכביר, מן העברית ומחוצה לה – אך בעיקר שוקד על הדיבור העצמי – הדיבור אשר תמיד נענשים עליו, זו הרי חריגתו של המשורר מן הכלכלה על כל צורותיה, זו אם כן תמצית הספר הזה – השרטוט המזהיר של התווך הטורד בין החוק והאהבה. ביסטרי התעורר בכדי לדעת שהוא חולם, החיים הם חלום והוא מספר את האגדה של חייו כנכד בן ואב – ומארג החיים שנכתב כאן הופך למיתולוגיה פרטית שלמה – עלילה של גיבור  היוצר את עולמו ואין אלא רק העולם שניתן בליבך. ספר השירה הוא מתת – הוא תבנית השיר – סלידתו מן המיותר הביאה את קולו של יפעל אל קצה הפרטי, אל רעננות השימוש וההוראה בשפת היחיד – השפה העברית. יעקב ביטון יפעל ביסטרי נולד ב-1978 בחיפה וגדל ברעננה. לאחר לימודי משפטים וכלכלה פנה ללימודי עריכת לשון ומשם לתואר שני בספרות. את עבודת הגמר שלו הוא כתב על שירתו של יעקב ביטון. עובד כפקח טיסה בנמל התעופה בן גוריון, וכשיגדל ירצה להיות מורה. ספרו הראשון "שְֹאֵת" ראה אור בהוצאת אפיק (2020) וזכה בפרס שרת התרבות לספר ביכורים. חי בתל אביב עם בת זוג ושתי בנות.