אלה שרה איתי

כָּל מָה שֶׁאֲנִי נפִרְָד מִמֶּנִּיאֲנִי שִׁכְבָה עַל שִׁכְבָה עַל שִׁכְבָהקְלִפָּה עַל קְלִפָּה עַל קְלִפָּהבְּמַעֲלֵה הָרְקִיעִים שׁוֹכֶבֶת אִשָּׁההִיא מִסְתַּכֶּלֶת עָלַי וְהִיא גֵּאָההִיא לֹא אִמָּא שֶׁלִּיוְלֹא סָבְתָאהִיא אֵם הָעוֹלָםוַאֲנִי בִּשְׁבִילָהּפְּנִינָה.אֲנִי כּוֹתֵב לָהּ וְהִיא מַדְרִיכָה אוֹתִי:פִּתְחִי אֶת הַדֶּלֶת,עַכְשָׁו צְאִי צַעַד אֶחָד,חִזְרִי עַל הַטָּעוּת שֶׁכְּבָר עָשִׂית,כָּכָה צַעַד אֶחָדוְעוֹד צַעַדוְעוֹד אֶחָדקשה שלא להבחין בכך ש הוא קול חדש ומקורי בשדה השירה העברית. שירתו יוצאת דופן בזכות המבט העדין והחד שהיא נושאת אל הנפש ואל העולם, בזכות המבע הצלול והדק שבה, המתמיר כאב ליופי. שירה זו מיוחדת גם באופן התכוף שבו היא משתמשת בדיבור הנשי. הכתיבה בלשון אישה מעדנת את השיר ומגביהה אותו, ועם זאת מצליחה להתקיים בתואם מפליא עם הגוף ועם העולם. המשורר הוא מדיום, ולכן הוא ציפור, איש ואישה במידה שווה, אך הכתיבה כאישה או כציפור לא הייתה יכולה להיות אמיתית ושובת לב כפי שהיא, לולא היה קרוב קרבה עמוקה ויסודית, להיבטים ממשיים, חשופים או סודיים, של הנפש השרה."זהו ספר ביכורים שרבות ורבים חיכו לו. הוא מסתורי מאוד וקריא מאוד גם יחד. שירתו של פרץ ממשיכה את דרכם של דליה רביקוביץ' ושל יאיר הורביץ בכך שהיא מקשיבה ליסודות יופי עדינים בשפה העברית – ממצלול ועד צורה - ונובעת מתוכם, ועם זאת פורצת דרך חדשה, בת זמננו." - , יליד 1991 מירושלים. הוא ספרו הראשון.