דיוקן של נערה עם זקן

הספר מזמין את הקוראים לעבור עם מסע היוצא מבית הוריה, דרך רחובות ירושלים, ומגיע אל נימי הלב; מדחייה וניכור, דרך התנגדות וכמיהות ועד למציאת תעצומות נפש.בשפה מגוונת ושופעת דימויים הספר טווה ביחד מושגים מנוגדים זה לזה כמו מים וחשמל, זכר ונקבה, לכדי אחדות צרופה ובלתי ניתנת לפירוק. המגדר מאוחד גם הוא ומופעל על הנמענ/ת, על האהוב/ה, על הקורא/ת, שזהותם לא רק הפכפכה ומתחלפת, אלא גם בו-זמנית, כמו שקורה "כשאתה אנדרוגנית" ו"כשאת אנדרוגני".איך להרגיש, איך ללכת ברחוב, איך לאהוב ולהיאהב במצב מרובד זה - זו הנוסחה שספר זה מחפש ברגישות מחשמלת, בכאב, בהומור ובסקסיות."אני אשכב פתוחה לרוחות הפראכמו המחברת שלירצופת הסיוטיםשהייתה ערה במשךימים שלמיםמבלי שנכתבה בה ולו מילה..." היא ילידת ירושלים, שיריה פורסמו בכתב העת "הליקון" והיוו עמוד תווך למופע המוזיקלי "ממני והלאה" בהלחנתו של בועז בן משה