אהבה שאינה דוהה

היא אומנית רב תחומית. שירתה נוגעת בפשטות שבאמת. היא כותבת על אהבה ואובדן, חיבורים ופרידות, כאב ותשוקה בשפה נקייה, ישירה ועמוקה. במילים מדודות אך מלאות רגש, היא מביטה במציאות בעיניים פקוחות, מסרבת לייפות, אך לא מוותרת על תקווה.הספר הוא קובץ שירים ומספר סיפורים קצרים המתארים ברגש את עולמה ואת תחושותיה של אישה אלמנה, כשיש מקום לתקווה וישנם בקובץ שירים המתארים את עוצמתה של אהבה אמיתית, שלווה ואושר.זהו ספר המשך לספרה הקודם של רותי בראון . שני ספרים עוצמתיים אלו משמשים תרפיה לנפשה הדואבת של רותי המתמודדת עם משברים וטראומות אישיות קשות הנחשפות בשירים בכתיבה מרגשת ונוגעת ללב.לכאב האישי מצטרף כאב לאומי מאז מחדל האסון של ה-7 באוקטובר 2023, שהוא המשך לכאוס הפוליטי שליווה את המדינה חודשים ספרים לפני אותו אסון, ועליו רותי כותבת בשיר , שנפתח במשפט: "תקופה קשה / כולם בכאוס / בכל צד כועסים / חושבים שהם צודקים" – מדינה המצויה על סף מלחמת אחים. מספר שירים בקובץ מוקדשים למלחמה - לחרדות ולחיילים הנלחמים באומץ בשדה הקרב.בשיר מתוודה רותי בפני הקורא שההחלטה לכתוב היא תוצאה ממשברים בחייה, והיא מביעה גם את חרדתה מהוצאת הספר לאור במשפט המרגש: "אני מרגישה פחד וחוסר ביטחון לקראת / צאת ספרי כמו כתובת קעקע בנפשי".דני בראון, בעלה של רותי, הלך לעולמו בגיל 72 ב-7.9.2016 ממחלת הסרטן, לאחר 52 שנות נישואים מאושרות. כאב הפרידה מבן הזוג מלווה את רותי לאורך שנים, והיא מביעה את הקושי ואי-היכולת להכיל את הפרידה מהאהוב בשירים בקובץ. רן, הבן האהוב והאוהב ובמאי האופרות, חי בפוזנן שבפולין, והספר הזה מוקדש לו עם מילים מחבקות וחיוך אוהב.תיאורי טבע ופריחה מכניסים מעט שלווה ושמחה, כמו המשפט בשיר : "החצב פורח בלבן / מרהיב ומכריז / אני הייתי הראשון!". שמחת החיים מופיעה כאור כאשר רותי ממריאה לביקור אצל בנה ונכדה הקט, כפי שמתואר בשיר . נושא כאב תהליך ההזדקנות הוא נושא נוסף המופיע בשירים רבים, ותחושת הכאב מלווה את הנפש, ובאה לידי ביטוי גם בגוף, ובשיר חווה הסבתא כאב בגלל המלחמה, וגם חווה כאב בגלל נתק מנכדים בוגרים שניתקו קשר.אהבתי במיוחד בספר את אוסף השירים המביעים את הכמיהה למימוש אהבה אמיתית, מהותה של אותה אהבה והדרכים להשגתה. חולמת על אהבה שאינה דוהה. השיר ושירי טבע המופיעים פה ושם בקובץ מבטאים את היכולת להגיע למצב של שלווה, כאשר בשיר המשוררת מציינת ששלווה היא "מצב הכי קרוב לאושר", ולאושר מוקדשים מספר שירים בקובץ.שפת הכתיבה יפה, מרגשת, שנונה, ריאליסטית ולעיתים בועטת. העריכה איכותית עם כריכה קשה. שילוב ציורים של רותי בראון בטקסט מוסיף לחוויית הקריאה. אני ממליץ בחום על יצירת המופת המרגשת הזאת, וכל אחד יוכל להזדהות עם חלק או עם כל השירים.