הדיוואן

כבר יותר משבע מאות שנה שג'לאל א־דּין רוּמי אהוב במיוחד על קוראי שירה בעולם כולו. רומי היה מורה ואיש דת מוסלמי מכובד כאשר פגש את שמשֹ, דרוויש נודד שהפך את עולמו. מלא בהשראה ובו בזמן מוטרד עמוקות מהפגישה עימו, רומי נדחף כמעט בעל כורחו, ליצור את שירי האהבה הללו לחבר האלוהי. בשירים מוקדמים אלה חושף רומי שכל האקסטזה והשמחה, וכל הכאב והיגון שעורר בו אהובו, אינם אלא גרעיני חיטה שיש לטחון, ללוש ולאפות ללחם, שיוגש לכל מי שרעב. שיריו מהווים גשר בין הבנה אוניברסלית של הרוחניות ובין המימדים האישיים והאינטימיים של האהבה, ומעודדים אותנו להיכנס לעומק הווייתנו, יותר ויותר. זֹאת אַהֲבָה: לָעוּף אֶל הַשָּׁמַיִם, לִקְרֹעַ בְּכָל רֶגַע מֵאָה מָסַכִּים, לְהִפָּרֵד מֵהַנְּשִׁימָה וּמֵהַנְּשָׁמָה, רַגְלַיִם לְהַצִּיב בְּלִי נוֹעַ עַל אֲדָמָה. וּלְוַתֵּר עַל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, לִרְאוֹת אֶת הַפַּן הַלֹּא־מֻכָּר שֶׁל הַדְּבָרִים.