שם, שם

נעה ברכבות, ברכבים, במטוסים, בין מקומות, בין אנשים, ברחובות הפתלתלים של הנפש, תמיד בדרך הביתה. היא יודעת שכדי לתפוס דבר חמקמק כמו תודעה כדאי להישאר בתנועה. האם נגיע הביתה? אולי זה לא חשוב כמו עצם המסע. יחיאלי היא משוררת סבלנית ועדינה. היא מבינה היטב את התנועה העמוקה של הגישוש, את יופיו של החלקי, את כוחו של הפרום. לֹא הָיִיתִי טִפּוּס חַד פַּעֲמִי.הָיִיתִי טוֹבָה מְאֹד בְּלַעֲשׂוֹת דְּבָרִיםשֶׁעָשׂוּ לְפָנַי.לֹא הָיְתָה לִי חַדּוּת הַמַּחְשָׁבָה,לֹא הָיָה בִּי טֵרוּףשֶׁל עוֹף דּוֹרֵס אוֹ צִבְעוֹנִיּוּת שֶׁל טַוָּס,יָדַעְתִּי רַק לְהַנִּיחַ אֶת הַדְּבָרִים בִּמְקוֹמָם.בְּדִיּוּק בִּמְקוֹמָם, זֶה הָיָהבָּא לִי בַּחֲלוֹמוֹת, אֵיפֹה לְהַנִּיחַ אֶת הַמִּלִּים,וְזֶה הָיָה בְּסֵדֶר גָּמוּר,טוֹב מְאֹד, לֹא יוֹצֵא מִן הַכְּלָל.אוּלַי יוֹצֵא מֵהַכְּלָלבְּבֵינוֹנִיּוּתוֹ, בֶּהֱיוֹתוֹ מְמֻצָּע, מַמָּשׁ אֵין טְעָנוֹת.לֹא הָיִיתִי טִפּוּס שֶׁבָּאִים אֵלָיו בִּטְעָנוֹת., ילידת קיבוץ אילון, 1989, מתגוררת בגליל המערבי. עוסקת בחינוך צעירים. שָׁם, שָׁם הוא ספרה הראשון.