משם ומכאן

בנובמבר 1960 עלתה ארצה משפחה קטנה. המשפחה נדדה מברית המועצות לפולין, ומשם הגיעה למעברת "נוף ים" שליד הרצליה. במהלך השנים המעברה הקטנה נעלמה וזכרה נמחק מהתודעה הישראלית. בספר "משם ומכאן" חוזרת סופי רחלנקו, שחיה במעברה במשך שש שנים, אל המראות והקולות, אל מתחם צריפי האסבסט האפרפרים, ומחיה את דמויותיהם הססגוניות של הדיירים. סופי פותחת את ליבה בפני הקורא, חושפת ומשתפת בגעגועיה העזים להוריה ובזיכרונות על המסע הארוך לארץ ישראל, על קשיי ההסתגלות ועל האהבה המאוחרת לשפה העברית. הספר "משם ומכאן" אינו רק ספר זיכרונות אישי, אלא גם תיעוד אותנטי וייחודי של תקופה קרובה-רחוקה.