תמה אפריקה

ידיעה בעיתון על ג'וני וייסמילר, השחקן שנודע בתפקידו הקולנועי כטרזן, המאושפז בסנטוריום במקסיקו, מפגישה בנובלה שלושה חברי ילדוּת שדרכיהם נפרדו עשרים וחמש שנים קודם לכן. הכוח המדמה הוא הקושר ביניהם ומניע אותם לצאת להרפתקה: להפליג בספינת דיג כדי להביא את גיבור ילדותם למות באפריקה – שבה לא היה אף פעם. בהרכבת האחרונה מאוגנדה, הנובלה השנייה בספר, ג'ושוע גרינברג, פקיד בנק בדימוס והיסטוריון חובב, יוצא ברכבת כדי להרצות בפעם האחרונה בפני תלמידים על קורותיה של מושבת היהודים שקמה באוּ אַ סין גִ ישׁ וּ שבאוגנדה ונחרבה מקץ יותר ממאה שנים. גרינברג נאבק בזיכרונותיו האישיים אך גם בתשוקתו להפוך את קטעי המידע המתעתעים שליקט לכדי פרק בהיסטוריה הנוגע גם לעימות אחרון שרק הוא יבטיח לתולדות המושבה מקום בזיכרון. יעקב שביט הוא היסטוריון וסופר. מספריו הקודמים: , , ו-. "פרטי זיכרון באים כמו דבורים מן הצוף ורוקדים את ריקודם המסתורי, אבל לא הפריטים מעוררים את הזיכרון, אלא הזיכרון הוא שמחייה את הפריטים, מארגן אותם, ונותן להם משמעות; אבל עכשיו אי אפשר היה שלא לחשוב כי השׁיבה הבהולה והלא־צפויה מזמנת הזדמנות שלא תחזור, כדי להגיע אל מה־שאין־ערוך־לו".